הַסּוּלָה הכחולה
הַסּוּלָה הַכְּחֻלָּה* חַיָּה
עַל הַסְּלָעִים הַחֲשׂוּפִים
שֶׁל גַּלַּפָּגוֹס
וְאֵינָה פּוֹחֶדֶת מִשּׁוּם כְּלוּם.
חַיֶּיהָ פְּשׁוּטִים:
הִיא נִזּוֹנָה מִדָּגִים,
וּבְאֵזוֹר מִחְיָתָהּ יֵשׁ רַק חַיּוֹת-טֶרֶף סְפוּרוֹת.
כְּמוֹ-כֵן אֵין הַזְּכָרִים
מִשְׁתַּטִּים
בִּרְדִיפָה אַחַר הַגְּבָרוֹת
הַצְּעִירוֹת. נַהֲפֹךְ הוּא,
הֵם אוֹסְפִים אֶת הַעֲצָמִים
הַכְּחֻלִּים שֶׁל הָעוֹלָם
וּבוֹנִים מֵהֵם
קֵן חֲפִיסָה מִקְרִית שֶׁל
סִגַּרְיוֹת גּוֹלוּאַז,
מַחֲרֹזֶת חֲרוּזִים,
פִּסַּת בַּד מֵחֲלִיפַת
מַלָּח. תְּכוּנָה זוֹ
בָּאָה בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ
בְּנוֹצוֹת מְסַנְוְרוֹת; אָכֵן,
בַּחֲמִשִּׁים מִילְיוֹנֵי
הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת
הַזָּכָר נַעֲשָׂה, בְּמִדָּה נִכֶּרֶת,
מַשְׁמִים יוֹתֵר,
אִבֵּד אֶת הַיְּכֹלֶת לָשִׁיר הֵיטֵב.
בָּהּ-בָּעֵת הַנְּקֵבָה
מַמְעִיטָה לִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ
הַכָּחֹל מַשְׂבִּיעַ אֶת
כָּל מַאֲוַיֶּהָ, מַפְעִיל
עֲלֶיהָ הַשְׁפָּעָה
קְסוּמָה. בְּשׁוּבָהּ
מִיּוֹם שֶׁל רְכִילוּת וּקְנִיּוֹת,
הִיא נוֹכַחַת שֶׁמָּצָא בִּשְׁבִילָהּ
גֶּזֶר חָדָשׁ שֶׁל רִקּוּעַ מַתֶּכֶת:
עַל כָּךְ הִיא גּוֹמֶלֶת לוֹ
בְּגוּפָהּ הַכֵּהֶה,
הַכּוֹכָבִים סוֹבְבִים לְאִטָּם
בְּגֶזֶר-הַמַּתֶּכֶת הַכָּחֹל שֶׁעַל-יָדָם
כְּעֵינָיו שֶׁל מוֹשִׁיעַ נְעִים-הֲלִיכוֹת.
מי יכול לומר מתי הוא ער
כְּלוּם אֵין מִי שֶׁכְּבָר הֵקִיץ בְּבֹקֶר קַר זֶה?
אֲנִי הָאִישׁ. הִנְּנִי עֵר לְמֶחֱצָה
צָף מִבַּעַד לִכְפַר דַּיָּגִים נָטוּשׁ
וְחַיַּי כְּמַצְנֵחַ מֵאֲחוֹרַי.
בַּחֲטָף אֲנִי בָּא וְיוֹצֵא מֵעֵין הָאֱלֹהִים,
לְפָחוֹת אֶת זֶה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ,
הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי אֲנִי מִלְגַּו, מָתַי מִלְבַר?
זוֹ הַתְּשׁוּקָה לִכְרֹעַ עַל בִּרְכַּי
וּפַעֲמוֹן עוֹפֶרֶת כִּי יּורַד עָלַי,
אוֹ לִפְרֹץ מִקֶּרֶב הַחֲלוֹם הַזֶּה
וְלִרְאוֹת הַכֹּל מִכֹּל כֹּל לְאַלְתַּר
כְּמוֹ מַלְחִין סוּמָא יוֹצֵא פֶּרוּ,
לְזַנֵּק מִמַּעֲבֵה הַיַּעַר
וְלִבְלֹעַ צִפּוֹר יְרֻקָּה!
הָה לוּ רַק הָיְתָה זוֹ הָאֱמֶת!
לוּ רַק הָיָה מַחְשֵׁב מֻפְלָא
שֶׁיֹּאמַר לִי כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה…
כָּל רְצוֹנִי הוּא סֵפֶל תֵּה לְלֹא חוֹרִים.
בְּכֵנוּת אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מַה
בִּי כָּכָה מַבִּיטִים כֻּלָּם.
ראש אשה לבנה קורץ
יֵשׁ לָהּ דְּבוֹרָה זַמְזְמָנִית טוֹבָה אַחַת
אֲשֶׁר אוֹתָהּ הִיא מוֹלִיכָה בְּרַחֲבֵי הָעִיר
בִּרְצוּעַת תִּלְתָּן.
גְּדוֹלָה כְּכֶלֶב סט. בֶּרְנַרְד הִיא
אַךְ שְׁבִירָה מֵאֵין כְּמוֹתָהּ.
הַבְּרִיּוֹת רוֹצִים לְלַטֵּף אֶת פַּרְוָתָהּ הָאֲרֻכָּה, הַשְּׂעִירָה.
בְּרֻבָּם יִהְיוּ אֵלֶּה דֶּרְוִישִׁים מִסְתַּחְרְרִים
שֶׁיָּצְאוּ לִקְנוֹת אֲבִיזָרִים.
כְּשֶׁלִּילִי קוֹרֶצֶת, הֵם מְבִינִים הַכֹּל,
מַמָּשׁ עַד לְחֶלְקִיק
שֶׁל כְּנַף פַּרְפָּר הַנְּעוּצָה
בְּעֵינָהּ הַתְּקִינָה הָאַחֲרוֹנָה.
בְּזֶה הָאֹפֶן הַמַּצָּב נִמְנָע,
הַיְּכֹלֶת לְשׁוֹאָה
מְסֻכָּלָה בְּנֵס,
וְהַדְּבוֹרָה גּוֹרֶרֶת
צְרוֹר קָטָן שֶׁל עֲצַבֶּיהָ הַמְשֻׁיָּפִים
קָדִימָה, בִּשְׁלִיחוּת
שֶׁל אֵיזוֹ אֱלֹהוּת חוֹלָה, עוּלַת־יָמִים.
מאנגלית: משה דור
תינוי אהבים
הָאֲדָמָה חוֹלֶפֶת מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ
אֲנִי מְנַשְּׁקֵךְ זְמָן רַב,
פִּיךְ מָלֵא זְכוּכִית,
יָדַיִךְ שַׁעֲוָה.
שָׂדוֹת וַאֲגָמִים וְחֻרְשׁוֹת מִתְפַּתְּלִים,
בָּתֵי־אֲחוּזָה קְטַנִּים
נִמְעָכִים בְּצִנַּת הַבֹּקֶר;
וְאַחַר־כָּךְ מֵעַל הָעִיר
אֲנָשִׁים רַבִּים עוֹבְדִים כָּאן לְמַטָּה.
מַה לָּנוּ וְלָהֶם,
הַפּוֹעֲלִים הַלָּלּוּ.
נְשִׁימָתֵנוּ מֻנְפֶּקֶת בְּקֻפְסָאוֹת.
אֲנַחְנוּ צוֹפִים בִּקְלִפּוֹת הַבֵּיצִים הַנּוֹשְׁרוֹת אַט־אַט
עַל גַּגּוֹת בָּתֵי־חֲרשֶׁת.
מְכוֹנוֹת זוֹחֲלוֹת אֶל הֶהָרִים וּנְמֵסוֹת,
הַפּוֹעֲלִים נִרְדָּמִים מִיָּד.
עֵשֶׂב מְבַצְבֵּץ
בְּגַבָּם.
עֵינֵינוּ יְבֵשׁוֹת כִּנְיָר.
מֵעַל הַיָּם אֲנַחְנוּ פּוֹנִים הַחוּצָה,
וּבְעוֹד כְּשָׁעָה נִנְחַת.
לְתוֹךְ אֲרוֹנֵךְ. אַתְּ
שֶׁהִנָּךְ כָּעֵת אוֹיְבִי, הָנִיחִי לִי.
מאנגלית: גיורא לשם:
סוּלָה כחוּלה: עוף טרופי, הידוע בשם הסולה המטומטמת, המצוי באיי האוקינוס השקט שבקצה הדרומי של דרום אמריקה.
ג'יימס טייט, מחשובי המשוררים האמריקנים המודרניים, נולד בקנזס סיטי שבמדינת מיזורי ב-1943. אביו, טייס בחיל האוויר האמריקני, לא חזר ממשימה קרבית ב-1944. קובץ שיריו של טייט, הטייס האבוד, נבחר ב-1967 לראות אור בסידרת המשוררים הצעירים של אוניברסיטת ייל. מאז זכה בפרסי-ספרות נחשבים, לרבות פרס פוליצר בעד ספרו מבחר שירים ב-1991. הוא ייצג את ארה"ב בפסטיבל השירה הבינלאומי בירושלים ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט.
ג'יימס טייט בחדר עבודתו
תודה על השירה!
קול אחר לגמרי, ובלתי מוכר לחלוטין בשום מקבילה בשירתנו.
מהי הסולה הכחולה? יש באמת חיה כזו מתחת לכוכבית?
בשיר 1 צ"ל מַאֲוַיֶּיהָ, בשיר 3 צ"ל מַצָּב,
בשיר 4 צ"ל הָאָחוּ, בשיר 5 צ"ל התניית אהבים, הַלָּלוּ.
הייי גיורא
זה כמו מוזקה קלסית, מנגינה בתןך מנגינה, מרדף של דימויים שמביאים לקודה: עייננו יבשות כניר, מעל הים אנחנו פונים החוצה.
(הניגוד בן הים ליובש)
בעוד שעה נניחת
את
שהינך כעת אויבי, הניחי לי.
גיורא אני לוקחת אוויר, זה כל כך כמו החיים, דבר והיפוכו של היפוכו
להתראות טובה
תודה גיורא, שירים נפלאים.
במיוחד התאהבתי בסולה הכחולה.
גיורא, תודה, האם יצא ספר שלו בעברית? אני לגמרי התאהבתי,
תודה לכל המגיבים.
המשורר הזה כמעט שלא תורגם בעבר לעברית, ואולי בכלל לא.
כן, הוא חריג. זאת הסיבה שמשה דור ואנוכי תירגמנו מבחר קטן משיריו בשנים האחרונות.
אני מקווה שעוד יזדמן לי להציג שירים נוספים מפרי עטו.
אני מודה גם על הערות התיקון. יש להן, בעיני, חשיבות רבה.
שירים יפהפיים, ותרגומים מצויינים, אך מהי הסולה?
גיורא, תודה על השירים והתרגומים שאתה מעניק לנו כאן.